זכויות יוצרים הוא רק ענף אחד השייך לעורך דין קניין רוחני. ענפים נוספים הקיימים לקניין רוחני הינם פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים, מדגמים, זכויות מבצעים ועוד.
מה זה זכויות יוצרים בכלל?
על פי חוק זכות יוצרים, תשס”ח 2007- “זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה”…
יצירות על פי החוק מתחלקות לארבעה סוגים: יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית. יצירות אחרות שאינו חוסות תחת הקטגוריות הללו, אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ישנה חשיבות רבה לסיווג של היצירה תחת הקטגוריה אליה שייכת מאחר ולכל יצירה קיימת הגנה שונה.
הפעולות המפורטות בחוק הן: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדת היצירה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת, השכרה, והכל כאמור בהתאם לסוג היצירה.
הגנה על ביטוי ולא על רעיון
ההגנה של זכויות יוצרים על פי החוק מוגבלת להגנה על ביטוי בלבד, להבדיל מרעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון וחדשות היום. האבחנה בין רעיון לביטוי היא משמעותית ביותר ועלולה להיות לא פשוטה בכלל בפרקטיקה.
סיפורי “שיר של אש ושל קרח” של ג’ורג’ מרטין (סדרת הספרים שסדרת הטלוויזיה “משחקי הכס” מבוססת עליהם), הם ביטויים לרעיונותיו של הסופר, והם מוגנים בזכויות יוצרים, באופן חד משמעי. אחרים מנועים מלהעתיקם או מלהפר את זכויות הסופר בדרך אחרת. אולם זכויות יוצרים זו לא מונעת מסופרים אחרים לנסות ולחזור על הצלחתו באמצעות כתיבת סיפורי פנטזיה אפיים אודות מאבקי ירושה על כס המלכות, ובלבד שלא יחזרו אגב כך, על מילותיו המקוריות של ג’ורג’ מרטין, על פרטי העלילה, הדמויות שפיתח ועל המרכיבים הנוספים המהווים את ביטויו כמקורי. בדומה, סדרות הטלוויזיה “SUITS”, “האישה הטובה” ו”המדריך לרוצח” הן ביטויים ובעלות זכויות יוצרים מוגנות. אך אין מניעה שיוצר טלוויזיוני אחר יצור סדרה משלו אודות עורכי דין, כפי שנעשה בטרם הופיעו הסדרות הנ”ל וכפי שייעשה בוודאות בעתיד, ובלבד שלא יעתיקו את הביטוי הייחודי של הסדרות הללו.
כאמור ההבחנה בין ביטוי לרעיון משמעותית מאוד לעניין ההגנה על היצירה ולעיתים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם אכן מדובר בביטוי מוגן או שמה ביצירה ועל ביהמ”ש להתערב על מנת לקבוע זאת. להלן מס’ דוגמאות להמחשת הבחנה בין ביטוי ורעיון על פי הפסיקה:
הפ (מרכז) 1052-10-08 הרי זיסו נ’ עירית פתח תקוה:
במקרה זה אדם המציא רעיון לאיתור כלבים שבעליהם לא אספו את הגללים שלהם. הרעיון היה לעשות בדיקת DNA לצואת הכלבים. ברגע שיראו גללים של כלב ברחוב, יבדקו את הDNA שלו כך יגיעו לבעליו ויקנסו אותו. האדם מספר על הרעיון לעיריית פ”ת ושולח להם מכתב שמפרט את כל עובדות הרעיון ואת הדרך לביצוע הרעיון וגם העביר מצגת מאוד מפורטת על איך הדברים יבוצעו.
העירייה בשלב מסויים מחליטה שהרעיון טוב ויש ליישמו ללא אותו האדם.
הוא פונה לבית המשפט ודורש סעד הצהרתי שהוא בעל זכות היוצרים ברעיון.
ביהמ”ש קובע שאכן יש זכות יוצרים ברעיון. שבמקרה הזה זה לא היה סתם רעיון אלא רעיון קונקרטי שהציגו אותו במצגת, שלחו מכתבים על הרעיון, היה לרעיון הזה ביטוי ולכן נוכל להגן עליו. בית המשפט אומר שהרעיון מוגן בגלל שהיה לרעיון ביטוי שהוא ביטוי קונקרטי.
המ (ת”א) 13628/95 גלסורקשטאטה דומר בע”מ נ’ אורלית כהן:
חברה ישראלית אשר עסקה ביצור, שווק ומכירת כלי חרס בציפוי כסף ושופרים בציפוי כסף תובעת עובדת שלה לשעבר אשר שמשה כמעצבת כלים ע”י הדבקת עיטורי כסף על גבי כלי זכוכית וכלי חרס.
לאחר שהפסיקה לעבוד בחברה, חתמה על הסכם בו היא מתחייבת שלא לעשות שימוש לרעה וחיקוי לשיטת העבודה והחומרים בהם עבדה. לאחר מכן החלה העובדת לייצר כלים הדומים לכלים המקוריים המשלבים עיטורי כסף על כלי חרס וזכוכית ולשווקם בחנויות והחברה ביקשה מביהמ”ש צו מניעה.
ביהמ”ש דחה את הבקשה וקבע שאין לתת לתת לחברה צו מניעה על פי ההגנה של חוק זכויות יוצרים לרעיון של ציפוי כסף על גבי כלי חרס. אולם, אין בכך כדי למנוע הגנת זכות יוצרים לכל כלי ספציפי כיצירה אומנותית.
ת”א 385-12-07 אלוני נ’ דלק מוטורס בע”מ ואח’
פרסומאי תבע את חברת מאזדה וחב’ פרסום שערכה מסע פרסום למכונית מאזדה 6. לטענתו, במסגרת תערוכה שנערכה, הציג התובע שלט פרסום של אופנוע. בתמונה מקור אור ואופנוע שועט לעברו, בצבעי כחול וסגול. מעל התמונה כתוב “קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה * Dynamic Campaign – paint me power on stream“ ומתחת לתמונה “התנועה החיצונית שבזרימה משפיעה על העוצמה הפנימית“.
הפרסומאי פנה למנהלה של חברת הפרסום והציג בפניו את עבודותיו, את דרכו השווקית, וגם את העבודה הנ”ל.
כשנתיים לאחר מכן החלה חב’ הפרסום מסע פרסום של מכונית מאזדה 6 שכלל תמונה של מכונית מאזדה על רקע תנועת מים ודגים ולצדה הכיתוב: “MAZDA 6 החדשה העוצמה שבזרימה“, רוב תמונותיו על רקע כחול ובחלקן מופיע מקור אור, שמש או ירח, לצד הדגים.
הפרסומאי טען כי הפרסום שהגה מהווה יצירה מקורית הראוי להגנת הדין, וכי חברת הפרסום עשתה שמוש ביצירתו ובצמד המלים שהגה, ושילבה אותן בפרסומת, ללא הסכמתו.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי ‘היצירה’ המוגנת בזכות יוצרים בעלת פרשנות מרחיבה בפסיקה. אין הגנה לרעיון, כי אם לדרך הביטוי שלו על ידי היוצר.. כדי שהיצירה תהיה מוגנת נדרשת מקוריות בביטוי הרעיון, ואולם אין חובה שהביטוי יהיה מקורי וחדש, אלא שיהא פרי עטו של המחבר. מקום שמדובר במודעה פשוטה שבחיבורה אין כל תחכום וייחוד לא ראוי להעניק הגנה. ‘מקורי’ הכוונה שילובו בציור, בגרפיקה, וכד’ כך שהתוצאה תהיה שינוי מהותי מהיצירה שממקורותיה נשאב הרעיון לסיסמא.
לפי הכללים הנ”ל, אין הגנת יצירה לפילוסופיית הפרסום והשווק של התובע, אלא אם קיבלה ביטוי מוחשי קונקרטי ביצירה מסוימת.
זכויות יוצרים – דרישת המקוריות
על מנת שהיצירה תזכה להגנה, היא צריכה להיות מקורית ויצירה עצמית שלא נלקחה מאדם אחר. היצירה יכולה להיות “יצירה נגזרת” שההשראה אליה נבעה מיצירה אחרת, אך חייבת להיות בעלת נדבך שונה ומיוחד משלה.
מעבר למקוריות, היצירה צריכה להיות יצירתית. מעבר לפן הטכני.
בתא (י-ם) 8152/06 מעבדות ים המלח בע”מ נ’ ג`. דבליו. ג`י בע”מ קבע ביהמ”ש:
“לצורך הקמת זכות יוצרים נדרש קיומה של “יצירתיות”, וזו קיימת בעת שהביטוי עבורו מבוקשת הגנת זכויות יוצרים נוצר תוך שימוש מינימלי של יצירתיות מקורית. ‘מקוריות’ פירושה שהיצירתיות היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, אך לאו דווקא שהיא מהווה חידוש על פני יצירות קיימות. לצורך זה, נדרש שהשקעת היוצר תעבור מינימום לפיו ניתן יהיה להבחין בתרומתו העצמאית של היוצר או שהמוצר ניתן להבחנה מאבני הבניין שלו. המבחן הראוי למקוריות יתמקד בבדיקת השיקולים בשלב גיבושה ויבדוק אם אלו לקוחים ממרכיבים קיימים או מיצירות קיימות או שיש בהם גם מעבר לזה, מתרומתו המקורית של היוצר.
במקרה זה, נקבע כי גם תיאורי מוצרים עשויים לקיים את דרישת היצירתיות. אמנם עובדות ומידע המופיעים על אריזה לא מקימים זכויות יוצרים, אך קיבוצם של פרטים אלו מבין כלל הפרטים שאינם מוגנים לצורך תיאור המוצר, ודרך הביטוי הייחודית הכוללת סדר פירוט ועשיית שימוש בתיאורים ספציפיים בעלי אופי ציורי, מהווים תרומה מקורית של היוצר וזכאים להגנה של זכויות יוצרים ע”י עורך דין קניין רוחני.
זכויות יותרים – דרישת הקיבוע
היצירה צריכה להיות מקובעת במדיום מוחשי כלשהו כגון: כתוב, מוקלט, מוסרט, שמור על HARD DISC וכו’, כך שאדם יוכל להבחין בו בעזרת אחד מחושיו, בעזרת מכשיר או בלעדיו. הקיבוע לאו דווקא חייב להתבצע ע”י היוצר ויכול להיעשות בידי אדם אחר אשר מקליט או מסריט עבורו.
בפסק דין עא 8742/15 אסטרולוג הוצאה לאור בע”מ נ’ שרון רון (שטיבלמן) ביהמ”ש העליון קובע כי העתקת קטעים מהרצאות בעל פה ופרסומם בכתובים מהווה הפרת זכויות יוצרים בכפוף לדרישת המקוריות והקיבוע. עוד קבע כי מחברותיהם של שלושה מתלמידיו של המרצה מהוות תיעוד נאמן לתוכן ההרצאות, ועל כן דרישת הקיבוע התמלאה.
נ’ ערוצי זהב ושות עא 2173/94 Tele Event Ltdבפרשת
חברה זרה העוסקת ברכישת זכויות שידור והפצתן ברחבי העולם, רכשה את זכויות השידור של טורניר וימבלדון ותבעה רשת טלויזיה אשר שידרה את הטורניר בארץ באמצעות שידור רשתות טלויזיה זרות באמצעות לוויני תקשורת. נקבע כי אירוע הספורט אינו מוגן בזכויות היוצרים שכן לא עומד בקריטריונים של יצירה- מדובר באלמנט פונקציונלי ושיטת ביצוע.
אם זאת הקלטת השידורים מאירועי הטורניר, במקביל להעברתם בשידור חי, מקיימת את דרישת הקיבוע- הטכניקה היא קיבוע סימולטני.